מוזיקה אתנית בישראל

ע"י לי סונדרס    בתאריך  05/09/2017

מלבד אוכל, אין עוד משהו שחוגג יותר את הגיוון במדינה מאשר מוזיקה, חלק בלתי נפרד מזהות לאומית שמעורר געגועים לעבר הרחוק ותקווה לעתיד הקרוב. הדבר נכון במיוחד בישראל, מקור אקלקטי של כישרון, תשוקה וסגנונות שממשיכים לספק את הקהל המקומי ולשלהב את התיירים.

header

קבוצות המהגרים היהודיים מאירופה, אסיה והמזרח התיכון הביאו מסורות מוזיקליות מגוונות, ממוזיקה מזרחית למוזיקת פולק, מכליזמרים למוזיקה ערבית. למוזיקאים ישראליים תרומה חשובה בתחומי הג'אז, הפופ והרוק – שם הם משקפים את החתך הרחב של הציבור הישראלי והז'אנרים ממנו הוא נהנה.

מסעה הארוך של המוזיקה המזרחית

 

מוזיקה מזרחית נחשבת לסגנון המשלב אלמנטים מתורכיה, יוון, צפון אפריקה והמזרח התיכון. רבים טוענים שזרם זה החל בשנות החמישים בישראל. בתקופה זו התיישבו מהגרים יהודים ממדינות ערב בשכונות אתניות בתל-אביב וניגנו שירים עבריים בסגנון ערבי בכלי נגינה מסורתיים כמו העוד, כלי בצורת אגס המזכיר גיטרה, ודרבוקה, תוף מזרח תיכוני.

בשנות השישים גיטרות חשמליות ואקוסטיות העניקו לז'אנר צליל אקלקטי יותר. עד שנות השמונים גם כלי נגינה אלקטרוניים וסינתיסייזרים מצאו את דרכם למוזיקה המזרחית, שנעה מהסגנון המסורתי של זוהר ארגוב ז"ל, המכונה "המלך", התשובה המזרחית לאלביס, לזמרות מרוקאיות פופולריות כמו זהבה בן ועוד רבים וטובים.

strip_1

היום תוכלו ליהנות מאווירה שמחה ומחשמלת ולרקוד לצלילי השירים המזרחיים המלהיבים ביותר של זמרים כמו עומר אדם ושרית חדד באחד מערבי אריסה הפופולריים שבדרום תל-אביב. בעוד שפסטיבל העוד בתל-אביב חוגג ומנציח את הצלילים העשירים והמגוונים של כלי הנגינה מאז אוגוסט 2003, פסטיבל העוד הבין-לאומי בירושלים נחנך בשנת 2000 וייערך השנה בנובמבר.

האירוע יתרחש בבית הקונפדרציה, קרוב למלון המלך דוד ומלון דן פנורמה ירושלים, וידגיש את הקשר בין מוזיקה יהודית דתית, מוזיקה פרסית קלאסית ומוזיקה ערבית.

הזמינו את החופשה הבאה שלכם בירושלים עם מלונות דן >> 

strip_4

התעניינות גוברת בשורשים הערביים
המסע והאתגרים שבהם עמדה המוזיקה הערבית משקף את דרכה של המוזיקה המזרחית. שני הז'אנרים נאבקו כדי להגיע למעמדם, וברגע שנשבר המונופול האשכנזי התחילה ההתקדמות. בשנות השבעים דור שני של ישראלים החל לחקור את שורשיו התרבותיים ממדינות ערב, ועד שנות השמונים צצו כמה זמרים ישראלים שהחלו לשיר בערבית, כמו עופרה חזה למשל.

כיום ישנה התעוררות מסוימת בתחום, בדוגמת תחנות רדיו ערביות ויותר ויותר מקומות בילוי, כמו האנה לולו, בר מגניב ומועדון ביפו שם ניתן להאזין למוזיקה ערבית, פרסית, רוסית וישראלית. בעבר מוזיקה ערבית הייתה בולטת יותר באירועים כגון חתונות ומסיבות, אך הזמנים השתנו. ב-2015 שלוש אחיות ממוצא תימני חוללו היסטוריה ובפעם הראשונה הגיע שיר בערבית – חביב גלבי – לראש מצעד הפזמונים. ציון דרך אמיתי במוזיקה הערבית בארץ.

strip_3

כליזמר – יותר מ"כנר על הגג"
זה יכול להיות ריקודים במעגל כמו "הבה נגילה", צלילי כינור על גג כמו ב"כנר על הגג", או קלרינט מייבב לצלילי בלוז. מוזיקת כליזמר מסורתית מזוהה לרוב בקלות אך קשה להגדרה. כליזמר היא למוזיקה כמו שיידיש היא לשפה בקהילה היהודית – היא שואלת מרכיבים ממקומות, במיוחד ממזרח אירופה, שם חיו הקהילות היהודיות.

כמו המוזיקה המזרחית ליהודי ספרד, כך הייתה מוזיקת הכליזמר ליהודי אשכנז ממרכז ומזרח אירופה. זוהי מוזיקת ריקודים המכילה קטעים אינסטרומנטליים המיועדים לחתונות ואירועים אחרים. הכליזמר עזבה את מזרח אירופה כשהיהודים עזבו את השטעטל, והתפשטה למרחק, במיוחד מעבר לאוקיינוס האטלנטי, לארה"ב, קנדה, מקסיקו וארגנטינה. לאחר גל פופולריות, הז'אנר נהנה מתחייה בישראל ובחו"ל, שם להקות ותיקות כמו "הכלייזמטיקס" משלבים צלילי כליזמר מסורתיים עם טוויסט קצבי ומודרני.

בישראל התפתחה מסורת כליזמר נפרדת, שייסדו, בין השאר, נגני הקלרינט משה ברלין ואברהם לייב בורשטיין, מקימי אגודת הכליזמרים הירושלמית. זו הפכה למרכז למידה והופעות של מוזיקת כליזמר בארץ, וכיום מקיימת אירועים באופן קבוע במסגרת פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי, שנערך באוגוסט האחרון בירושלים זו השנה החמישית ברצף.

בפסטיבל התארחו אמנים מהארץ ומחו"ל שניגנו מוזיקת כליזמר אותנטית, אך גם סגנונות הרפתקניים ונועזים יותר, ג'ז פיוז'ן, רוק קלאסי ועוד. בסוף אוגוסט האחרון הדהדו צלילי הכליזמר גם בעיר הצפונית צפת, במסגרת פסטיבל הכליזמרים של צפת שנמשך שלושה ימים והיה פתוח לכלל הציבור. מאז היווסדו ב-1987 מושך פסטיבל זה קהל מכל רחבי הארץ.

strip_2

רוקדים ברחובות – אהבת הישראלים לריקודי עם
בדומה לצפת, גם כרמיאל, העיר הגדולה ביותר באזור הגליל, תציין 30 שנה לפסטיבל שלה. פסטיבל מחול כרמיאל הוא האירוע הגדול ביותר במדינה החוגג את ריקודי העם המסורתיים וממשיך לשבור מחסומים ולחבר בין קהילות. הוא מושך קהל מכל גיל, השואף להצטרף למעגלי הרוקדים וללמוד ריקודי זוגות או יחידים.

הפסטיבל מושך יותר מ-200,000 מבקרים לאורך שלושה ימים, מקיים יותר ממאה הופעות ואירועים, בהם משתתפים כ-10,000 רקדנים מהארץ ומחו"ל, ובהחלט שווה ביקור. הוא נערך בשמונה מקומות שונים ברחבי כרמיאל, והאורחים יכולים להשתתף בסדנאות הריקוד, בשיעורים לרקדנים מתחילים, "ריקודים נוסטלגיים" ולחזות בלהקות הרקדנים המדהימות מצ'כיה, סין, הונגריה, הודו ועוד.

מלבד פסטיבל כרמיאל הנערך מדי שנה, ניתן למצוא הופעות של ריקודי עם בכל שבת ברחבי ישראל. שנים רבות אגודת ריקודי העם של ישראל מציעה מקום שבו אנשים יכולים לחוות ריקודי ומוזיקת עם בחינם במקומות ברחבי הארץ. בחוף גורדון בתל-אביב, קרוב מאוד למלון דן תל-אביב, בחוף נירוונה בחיפה, לא רחוק ממלון דן כרמל, בספורטק בהרצליה, מזרחית למלון דן אכדיה, ובקניון הים באילת, מרחק קצר ממלונות דן אילת ודן פנורמה אילת.

בין אם זאת מוזיקת עם, ערבית, מזרחית או כליזמר, סצינת המוזיקה האקלקטית בארץ שופעת בהופעות ג'ז, פולק, היפ-הופ, מוזיקה קלאסית, רוק ופופ. מהופעות חיות של להקות חדשות עד מופעים מלאים עד אפס מקום של אמנים בינלאומיים מצליחים, השפע והשילוב בין מסורתי למודרני לא צריכים להפתיע איש במדינה שחוגגת את שניהם.

נכתב על ידי  לי סונדרס