רחובות תל אביב – האנשים מאחורי השמות

ע"י לי סונדרס    בתאריך  13/01/2019

"פנה פה ימינה, קח שם שמאלה", תיירים יכולים לבזבז זמן רב כשהם מביטים בטלפונים שלהם, רק כדי להתמצא בערים זרות, לעתים לא פחות זמן מזה שהם משקיעים בתיור באתרים עצמם. עם רשימת משאלות שרוצים להגשים, לפעמים אפשר לפספס את המשמעות שמאחורי שמות הרחובות. בישראל, עצם השיטוט ברחובות הוא שיעור היסטוריה חשוב. מפוליטיקאים למחנכים, מפילוסופים למייסדי המדינה, מיהם האנשים מאחורי השמות?

kioskheader2

פינת הרחובות רוטשילד והרצל בתל אביב- מיקומו של הקיוסק הראשון של העיר.

החיים הם פוליטיקה והפוליטיקה היא החיים
בישראל, לעתים התחושה היא שהחיים הם פוליטיקה והפוליטיקה היא החיים ואכן תמצאו רחובות רבים ושדרות, הקרויים על שם חלק ממקבלי ההחלטות החשובים והמשפיעים בהיסטוריה של המדינה. אבי הציונות המודרנית, תאודור הרצל (1860-1904) נחשב למי שהיה הכוח המניע של הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, ואת רחוב הרצל תמצאו ככל הנראה בכל אחת מערי ישראל, כמו גם את העיר הרצליה עצמה, הקרויה על שמו. בתל אביב, שבו לכם בפינת רחוב הרצל ושדרות רוטשילד ותוכלו ליהנות מכוס אספרסו בקיוסק הראשון של העיר, להרהר על התפתחותה של העיר שצמחה מהחולות בשנת 1907 והפכה לעיר האקלקטית והמחשמלת שהיא היום.

במרחק כמה דקות הליכה משם תגיעו אל בית העצמאות – המקום בו ראש הממשלה הראשון של ישראל, דויד בן גוריון (1886-1973) הכריז במאי 1948 על הקמת מדינת ישראל. הוא עשה זאת בתוך 32 דקות! הוא הנהיג את המדינה פעמיים כראש ממשלה ופיקח על הקמתם של רבים ממוסדותיה. בהליכה לאורך הטיילת – תחלפו על פני הפסל הבולט לעין של דויד בן גוריון, בתנוחה אופיינית של עמידת ראש בחוף תל-אביב, ממש מול מלון דן תל אביב ומעט לפני שתגיעו לבית המגורים הצנוע שלו – בית בן גוריון. תוכלו לבקר באתר זה ללא עלות, הנמצא ברחוב בן גוריון – אחד מהרחובות הרבים במדינה הקרויים על שמו, בין היתר בערי החוף: אשקלון, הרצליה, נתניה, חיפה ועוד.

מבצעים על בתי מלון בתל אביב מבית רשת מלונות דן, הזמינו עכשיו באתר הרשמי >>>

DblFountain

אז ועכשיו – משמאל: כיכר דיזינגוף בשנת 1937. מימין: כיכר דיזינגוף בשנת 2015

בית העצמאות היה בתחילה בית המגורים של ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף (1861-1936). הישגיו הבולטים של דיזנגוף, שנולד במולדובה של היום, הינם פיתוחה של תל אביב, עם הרחוב האייקוני הנושא את שמו, ומהווה מקום מרכזי בתרבותה והתפתחותה של העיר. רחוב דיזנגוף, שנבנה בשנות ה-30 כרחוב ראשי על הציר צפון-דרום, משובץ בברים, בתי קפה, מסעדות ובוטיקים, וכן במזרקה ששופצה לאחרונה.

לא פחות פופולארי הוא רחוב בלפור, שנקרא על שמו של שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור (1838-1930), מחותמי הצהרת בלפור בשנת 1917 – מסמך המאשר את תמיכת ממשלתו בבית לאומי לעם היהודי בתחומי המנדט הבריטי בפלשתינה. חיים ארלוזרוב, יליד אוקראינה (1899-1933), שעל שמו נקרא רחוב ארלוזורוב, היה אחראי ליישוב היהודי בארץ ישראל לפני הקמת המדינה. ארלוזורוב ארגן פגישה היסטורית בשנת 1933 במלון המלך דוד ירושלים, בין היהודים הציונים לבין מנהיגים ערביים של עבר הירדן, כדי לקדם שיתוף פעולה בקנה מידה גדול יותר – במה שהיתה אז פלשתינה הבריטית. מהעיר חולון לחדרה, מעפולה לרעננה – רחובות ארלוזורוב נקראים על שמו של אדם זה, שהיה גם ממקימי מפלגת העבודה מפא"י, שהתמזגה בשנת 1968 עם מפלגת 'העבודה' שאנו מכירים היום.

שעה שארלוזורוב מילא תפקיד מפתח ביצירת מפלגת 'העבודה', מורשתו של זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1880-1940) היא זו שהביאה בסופו של דבר להולדתה של מפלגת 'הליכוד'. ז'בוטינסקי- פילוסוף, משורר, סופר, נואם וחייל, נולד באוקראינה והיה ממייסדי 'הגדודים העבריים' של הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. ייחודו, שהוא נושא במספר הרב ביותר של רחובות, כיכרות ופארקים הקרויים על שמו – כמעט 60 רחובות ז'בוטינסקי – בערים רבות וביניהן אשדוד, טבריה ובאר שבע.

מגוון מלונות בתל אביב מבית רשת מלונות דן, הזמינו עכשיו >>>

double1

משמאל: חביבה רייק. מימין: חנש סנש

גיבורי מלחמה
אם ז'בוטינסקי היה גיבור מלחמת העולם הראשונה, הרי ששתי גיבורות בולטות של מלחמת העולם השנייה זכו גם הן לרחובות על שמן – חברות המחתרת היהודית שנלחמו נגד כיבוש הנאצי באירופה. בדרום תל אביב, מזרחית ל'נחל איילון' – רחוב חביבה רייק הוא מחווה לחביבה רייק (1914-1944), צנחנית סלובקית שנשלחה אל מעבר לקווי האויב על ידי הבריטים ועל ידי הסוכנות היהודית במטרה להילחם בכיבוש הגרמני באירופה. רחוב חנה סנש הוא מחווה לחנה סנש (1921-1944), צנחנית נוספת שהוצנחה למה שהיתה אז יוגוסלביה, כדי לסייע בהצלת יהודי הונגריה שהוגלו למחנה הריכוז אושוויץ. שתי הנשים, בסופו של דבר, נלכדו ונהרגו.

לחייו של חיים
חנה סנש היתה מוכרת גם כמשוררת, אך המשורר הלאומי של ישראל הוא חיים נחמן ביאליק (1873-1943), חלוץ בתחום השירה העברית המודרנית. רחוב ביאליק קיים, בין היתר, בשלושת הערים הגדולות בישראל – ירושלים, תל אביב וחיפה. ביאליק כבר היה דמות ספרותית מוכרת וידועה לפני שהגיע אל ארץ הקודש בשנת 1924. הוא תרם רבות לתחייתה של השפה העברית, בכך שכתב את יצירותיו בעברית והקדיש את חייו לפעילויות תרבות לאחר שעבר לתל-אביב. ביתו ברחוב ביאליק הוא מוזיאון ראוי לביקור, הן בשל הסגנון האדריכלי האירופאי והאוריינטלי שלו והן בזכות המיצגים המוצגים בו הקשורים לחייו וליצירתו.

double2 (003)

שפה שקמה לתחייה
יצירתו של ביאליק לא יכולה היתה לפרוח ולשגשג אילולא אליעזר בן יהודה (1858-1922), האדם שהחייה את השפה העברית כשפת דיבור מודרנית. תוכלו למצוא את רחוב בן יהודה במרבית הערים והעיירות בישראל, המעניקות כבוד לתחיית השפה העברית ולהשבתה של העברית כשפת האם של העם היהודי, זאת לאחר שכשפה מדוברת היתה העברית רדומה במשך כ-2000 שנה. לאחר שעבר לירושלים בשנת 1881, רשם בן יהודה, עורך עיתון מצליח, רשימות של מילים חדשות אותן הפיץ בקרב תושביה היהודיים של פלשתינה באמצעות עיתונים בשפה העברית.

כבודם של הישגים ספרותיים ואמנותיים במקומם מונח, אך איש לא מימש הצלחה מדעית כפי שעשה חיים עזריאל ויצמן (1874-1952). ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, היה ביוכימאי מוכשר ומרצה באוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה ולאחר מכן, גם ממייסדי מכון ויצמן ברחובות. רחוב ויצמן בתל אביב נמצא במרחק הליכה ממלון לינק תל אביב, גם הוא חלוץ בשימוש בטכנולוגיה חדשנית בתעשיית המלונאות.

strip2 (002)

פינת ישיבה מסוגננת ונוחה שבמלון החדש,  'לינק תל-אביב'

כשרחובות רבים אחרים קרויים על שמם של מלכים ומלכות תנ"כיים – כמו למשל שאול המלך (המלך הראשון של ישראל), אסתר המלכה ושלמה המלך, ההליכה בערים ובאתרי התיירות העיקריים בישראל היא חוויה מרתקת המשקפת ומכבדת את עברה העתיק של ישראל ומחברת אתכם אל ישראל של היום.

נכתב על ידי  לי סונדרס