בתים מספרים: בית רוקח ובית יוסף באו

על שני בתים בתל אביב שאוצרים בתוכם היסטוריה וסיפורי חיים מרתקים: בית רוקח ובית יוסף באו.

בית רוקח: טעם של פעם…

בשכונת נווה צדק בתל אביב שוכן בית רוקח שנבנה בשנת 1887 ע"י שמעון רוקח, היוזם והמייסד של השכונה. הבית האותנטי מהמאה ה- 19, שבראשו כיפה, מהווה פנינה אדריכלית והינו היחיד בשכונה ששוקם ושומר בדיוק כפי שהיה ומעניק למבקריו את אווירת ראשית ההתיישבות בנווה צדק.

בית רוקח משמש כמוזיאון לתולדות השכונה ומספר על הגשמת חלומם של יהודי יפו לצאת מסמטאותיה אל מרחבי החולות הזהובים, כדי להקים שכונה עברית ראשונה. בית רוקח היה ביתו של שמעון רוקח, בעל החזון, המארגן והבונה של אותה שכונה – היא נווה צדק. זה קרה ב- 1887. בעקבות נווה צדק צמחו שכונה ועוד שכונה וניבנו בית ועוד בית, שכבשו את הדיונות והתפרשו למרחקים, עד אשר הפכו ברבות הימים לעיר תל אביב. הבית שימש כמעונו הפרטי של רוקח וכבית ועד לאנשי השכונה ולמנהיגי הקהילה, אשר שמעון רוקח עמד בראשה ודאג לצרכיה.

אנחנו מזמינים אתכם לבקר במלונות דן בתל אביב:

מלון דן פנורמה >>

מלון דן תל אביב >> 

במרוצת השנים נזנח הבית וננטש ועמד לקרוס. בשנת 1982 קיבלה על עצמה נכדתו של שמעון רוקח, הפסלת לאה מג’רו מינץ, לשקם את הבית, תוך שמירה על מתכונתו המקורית. לאה עשתה מאמץ לשמור על אופיו ומראהו המקוריים וליצור דו שיח בין החללים היפיפיים של המבנה והגן, לבין אירועי תרבות ואמנות המתארחים בבית ויוצרים הרמוניה מופלאה.

בית רוקח זכה במקום הראשון בתחרות אירופאית לשימור אתרים וכן בפרס המועצה לשימור אתרים.
הביקור בבית פותח דלת להכרות עם הווי החיים של שלהי המאה ה-19: פריטי ריהוט, אביזרים, ביגוד, צילומים וסרט וידיאו לוקחים את המבקרים למסע בזמן אל החיים באותה תקופה. למראה חדר האוכל האוטנטי הערוך עם כלי האוכל המקוריים, נדמה כי עוד רגע יתכנסו בני המשפחה מסביב לשולחן לארוחת השבת המסורתית.

רשימת מלונות בתל אביב של רשת דן>>>

את בנו הצעיר של רוקח, ישראל, שכיהן כראש עירית תל אביב אחרי דיזינגוף לתקופה של 17 שנה, תפגשו ליד שולחן הכתיבה, כשהוא עסוק בכתיבת נאום לרגל הקמת המדינה. על הקירות צילומי משפחה וצילומי אירועים משמעותיים, בהם תמונות נדירות מתקופת גרוש יהודי יפו ותל אביב על ידי הטורקים אל פרדסי המושבות הרחוקות.

עוד דרך מעניינת להתוודע להווי התקופה על כל מאפייניה התרבותיים היא ההצגה “שעה בחולות", המועלית עתה בבית רוקח. מדובר בחוויה תיאטרלית קסומה עם שני שחקנים, בובות תיאטרון וחפצים מרהיבים, הממחישים בהומור ובאהבה את החיים כפי שהתנהלו באותו הבית לפני יותר ממאה שנה. ההצגה מלווה בטעימה של כיבוד ברוח התקופה – גזוז, תה ורדים ותופינים. יחד עם העלמה חנה רוקח תפגשו הווי חיים ססגוני, תתרגשו מחתונה הזויה, ותתאהבו כמוה בבחיר ליבה ובצלילי כינורו המפעימים את הלב.

הבית יוסף באו: הסטודיו שהפך למוזיאון

סטודיו שבו פעל ויצר יוסף באו ברחוב ברדיצ’בסקי בתל אביב הפך למוזיאון קטן ומיוחד במינו, אולי המוזיאון היחיד מסוגו בעולם המשלב אנימציה, קולנוע, גרפיקה, פרסום, צילום, ריגול, אהבת הארץ והשפה העברית, שואה, סיפור ושירה – והכל בשפה ההומוריסטית הייחודית של האיש והיוצר יוסף באו.

באו, יליד קרקוב שבפולין, למד אמנות פלסטית באוניברסיטה המקומית. את אשתו רבקה הכיר במחנה הריכוז פלאשוב, שבו גם התחתנו בסתר לאחר שבאו, מחופש לאישה, התגנב לתוך מחנה הנשים כדי לערוך את טקס הקידושין. חתונתם הונצחה בסרט “רשימת שינדלר" של סטיבן שפילברג. שם, במחנה הריכוז, מתגלים לראשונה כישוריו כאמן וכבעל תושייה רבה ויכולת אלתור: כדי להרים את המורל של אסירי המחנה, יצר באו קלפים הומוריסטיים וספרון קטן בגודל כף יד בו כתב שירים וצייר ציורים על גבי נייר שהיה עשוי מבדלי סיגריות.

בשנות ה-50, זמן קצר לאחר עלייתם ארצה, פתח באו סטודיו לגרפיקה ואולפן לסרטים מצוירים. שם יצר פרסומות, סרטי אנימציה וכותרות עבור רוב הסרטים שנוצרו אז בארץ, ובכך סייע לא במעט לכינונה של תעשיית הסרטים הישראלית שהייתה אז בחיתוליה. מן הסטודיו הצנוע שלו יצאו אז כותרות לסרטים כגון: “שמונה בעקבות אחד", “קזבלן", “סאלח שבתי", “עמוד האש", “הם היו עשרה", ועוד רבים אחרים.

דרך ציוריו ההומוריסטיים של יוסף באו על השפה העברית אנו מתוודעים לשפה עשירה ומתוחכמת, בה לכל מילה משמעות עמוקה. דרך עבודות הגרפיקה והפרסום אנו מתוודעים לתחילת הקולנוע, העיתונות והטלוויזיה בארץ. הביקור החווייתי והצפייה בסרטי האנימציה משאירות על המבקר רושם עז – הוא נחשף לערכים שהנחו את יוסף באו בתקופת השואה והובילו אותו להיות מניח היסודות של האנימציה והגרפיקה בארץ. במקום אפשר לראות את מכשיר האנימציה שהרכיב מחלקים שונים שמצא בשוק הפשפשים ואת הקולנוע הזעיר שבנה במו ידיו.

הרוח החיה במוזיאון הן בנותיו של באו, הדסה וצלילה: הדרך שבה הן מגוללות את סיפור חייו המרגש והמרתק מצליחה לשאוב את המבקרים לתוך עולמו האופטימי והרבגוני של יוסף באו.

מפעל חייו המיוחד זכה להכרה בינלאומית ויצירותיו מוצגות במקומות שונים בעולם, נוסף על ספריו שתורגמו לשפות רבות. ספרים רבים ומאמרים העוסקים בהישרדות בשואה, מזכירים ומתארים את סיפורו של יוסף באו, כאמן וכאדם, שבלט במיוחד בזכות ההומור, האהבה וראיית הצד האופטימי בכל סיטואציה, דרך חיים שהשתקפה בעבודותיו.

בית יוסף באו, רח’ ברדיצ’בסקי 9 תל אביב
www.josephbau.org
בית רוקח, רח’ שמעון רוקח 36, נווה צדק, תל אביב
www.rokach-house.co.il